מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 18
אוהנה עד כאן דברנו בבעלות בזמן, בזמן ההוה, שבשעה זו הוא בעלים ולאחר שעה תפקע כנ"ל, אבל יש ג"כ ציור אחר, ציור של בעלות בזמן, בזמן העתיד, שבעתיד תהיה לו בעלות על זה ולע"ע בהוה אין לו בעלות, שהספק נופל אם העתיד משפיע על העבר?
בוע"ז אנו מוצאים גמרא מפורשת בפסחים (כט, א-ב), בהאוכל חמץ של הקדש במועד - מעל, שאע"פ שעכשיו, בפסח אין זה ממון, בכ"ז מעל מצד "דבר הגורם לממון כממון דמי", ובכן על זה, על בעלות בעתיד, יש שם מיוחד, גורם לממון.
גאכן, נראה לי דהא בהא תליא, כלומר: שגם מכאן ראיה שמושג הזמן הוא מושג עצם הבלתי ניתן להתחלק ולא מושג של צירוף חלקים, ועל כן כמו שהבעלות איננה בעלות בעצם אם היא רק זמנית של ההוה לחוד ובעתיד תפקע, ככה ג"כ להיפך; שאע"פ שבהוה אין בעלות, בכ"ז יש בזה בעלות של גורם לממון, שהגורם בזה הוא העתיד. אבל אם נימא שהזמן הוא מושג של צירוף חלקים ואנו מביטים על כל חלק וחלק לחוד, ומה"ט לא איכפת לן כלל מה שבעתיד לא יהיה בעלים, הלא לא יועיל ג"כ שלמחר יהיה בעלים, כיון שס"ס היום אין בזה בעלות.
דבאופן, שגם מזה תהיה ראיה לשיטת הראשונים הנ"ל, שכל קנין שאיננו רק לזמן - קנין פירות הוא, וכהסברנו הנ"ל.