מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 27
אההבדל בין זמן קצוב ובין זמן עולמי איננו רק הבדל כמותי, שהזמן העולמי נמשך גם אחרי הגמר של הזמן הקצוב, אלא בעיקר הבדל מהותי. כי זמן עולמי זוהי מהות בפני עצמה, באופן שיוצא כי אין ההבדל רק בנוגע לעתיד, שלזמן עולמי יש עתיד יותר ארוך, אלא שההבדל הוא גם בהוה וגם בהעבר המשותפים גם לזמן הקצוב וגם לזמן העולמי. למשל, זמן של אלף שנים וזמן עולמי - אין ההבדל רק בזה שהזמן העולמי ימשך גם אחרי האלף שנה, אלא שגם בתוך האלף שנה הם שתי מהויות מיוחדות.
בואת זה אנו מוצאים בהבדל בין נזיר עולם לבין נזיר לאלף שנה, כמבואר בנזיר (ח, ב) וברמב"ם פ"ג מהל' נזירות (הלכה יא) שהראשון מגלח אחת לשלושים יום, והשני אסור לגלח עד סוף ימי נזרו. ואע"פ שידוע שהאדם לא יחיה אפילו אלף שנה, בכ"ז לא נקרא נזיר עולם.
גואת זה אי אפשר להבין רק עפ"י היסוד הנ"ל, כי ההבדל בין נזיר לשלושים יום ובין נזיר לאלף שנה איננו רק הבדל כמותי, הבדל בנוגע לעתיד, שבאופן השני יש עתיד יותר ארוך, אבל לאותו הזמן של העבר וההוה יש אותה המהות, וכמו שבשלושים יום אסור לו לגלח באמצע, ככה ג"כ בזמן של אלף שנה - בעוד שבנזיר עולם הנה גם לשלושים יום הראשונים יש מהות מיוחדת, וממילא יש לזה גם דינים מיוחדים ולא הדין של זמן קצוב בכל מקום.