מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 49
אויש הבדל בין מציאות של מעשה ובין מציאות של מחשבה, כי כאמור, לפעמים גם המחשבה נחשבת למציאות שממנה מתהוה הדין, אבל נוסיף בזה כי זה כלל גדול, שאין המחשבה מתחשבת עם הזמנים, ועל כן אפשר למחשבה העכשוית לבטל לפעמים את מחשבת העבר מלמפרע ואפשר לפעמים למחשבה על דבר העתיד שהדין יתהווה ע"י זה כבר בהוה.
בציורים לזה שהמחשבה היא מבטלת את מחשבת העבר, הם הכלל של "אתי דבור ומבטל דבור" כמבואר בקדושין (נט, א-ב), ועד כאן לא נחלק ר"ל שם לאמר "לא אתי דבור ומבטל דבור" אלא כדמפרש שם טעמא "שאני נתינת מעות ליד האשה דכי מעשה דמי, לא אתי דבור ומבטל מעשה".
גומובן שאינו דומה מה שאנו אומרים שם "מעשה מוציא מיד מעשה" להא דאמרינן שדבור מבטל דבור, כי שם במעשה אין המעשה השני בסתירה להמעשה הראשון אלא בתור הוספה - למשל בטומאה בכלים שהטומאה ירדה עליהם מקודם ע"י מה שהחליקם ואח"כ כשהתחיל לשוף בהם "ביטל מהם תורת גמר מלאכה" (לשון רש"י שם), אבל ס"ס עצם המעשה השני איננו בסתירה נגדית להמעשה הראשון.
דולא כן בדבור שמבטל דבור שהדבר השני הוא בסתירה גמורה להדבור הראשון, אך הדבור ההוי מבטל מעיקרו את הדבור של העבר.
הוזהו ההבדל בין אשה שנתקדשה ונתגרשה אחרי כן, ובין המקדש אשה לאחר שלשים יום וחזרה בתוך שלשים שעל זה אמרינן "אתי דבור ומבטל דבור", כי באופן הראשון חלות הקידושין לחוד וחלות הגרושין לחוד, והגרושין רק מפסיקים את המשכת הקידושין, אבל לא מבטלים את הקידושין, לא כן באתי דבור ומבטל דבור, שהמכוון הוא בטול הדבר למפרע כנ"ל.
וואם בזה ב"אתי דבור ומבטל דבור" עוד אפשר להגיד שאין בזה בטול המחשבה למפרע, אלא שמתחילתה לא חלתה עדיין, כי החלות היתה צריכה להיות אחר שלשים, והיא חזרה לפני זה, אכן אנו מוצאים עוד ציור יותר בולט לזה, כשמבטל את הגט לפני הנתינה, שלדעת הרמב"ם בפ' ו' מהלכות גירושין (הלכה כא) מועיל הבטול שלא יוכל לגרש כבר בו, כמו שמשמע מפשטות הגמרא בקדושין (כט, ב) שקאמר "נהי דבטליה מתורת שליחות מתורת גט לא בטליה", ומשמע דאם ביטל בפירוש את הגט דכן מתבטל לעולם. ועי' בספרי "דרכי הקנינים" חלק א' שמעתתא ה' (פ"א), שזהו מפני שמבטל את המחשבה של לשמה, ועל שאלתו של הר"ן מ"ש מס"ת שכותבה לשמה שבודאי לא יכול אחרי שכבר נכתבה לבטלה, תירצנו משום דכיון דקי"ל דעידי מסירה כרתי, הנה לפני המסירה לא הוקבע עדיין שם גט, אבל ס"ס כאן אין זה כבר גדר של חזרה לפני הזמן, אלא גדר של ביטול המחשבה למפרע.