מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

המידות לחקר ההלכה — יז; עצם ומקרה 27

אויש לנו עוד בחינה למצוא את ההבדל בין שני מיני רובא הנ"ל. כי בתשע חנויות למשל, אם נדע בודאי שזה בא מהחנות הנבילה, לא נגיד אז שידיעה זו שלנו היא בניגוד להידיעה שיש לנו מהדין של רוב. כי כיון שידוע שזהו מהחנות של נבילה אין בכלל כאן המושג של הולכין אחרי הרוב. משא"כ באיילונית, אם גם נדע שזו היא איילונית, הנה ידיעה זו היא באמת בבחינת חידוש, שזהו חידוש נגד חוק הטבע הרגיל שהנשים לאו איילוניות נינהו.
בוכפי שאמרנו בחזקה ממין זה, שסוקלין ושורפין על החזקות, מפני שידיעת העדים גופא מיוסדת על יסוד החזקות הללו. ככה ג"כ סוקלין ושורפין על רוב ממין זה, רוב הקובע את הדבר שלא יפול בו ספק. כי ידיעת העדים גופא ג"כ מיוסדת לפעמים רק על יסוד כזה.
גודוק ותשכח, שבאמת קשה להפריד בין הדבקים הללו, בין ציור חזקה ממין השני ובין ציור רובא מאותו המין, כמו למשל, מה שאנו אומרים בקדושין (פ, א) בתור ראיה שסוקלין ושורפין על החזקות מהא ד"איש ואשה, תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית - נסקלין זה על זה ונשרפין זה על זה", הנה זו היא ג"כ חזקה הבאה מכח רובא, כי בודאי יש מיעוט של תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית ואינם אח ואחות אלא שהרוב הטבעי הוא כך. וכן כשאנו אומרים "מכה אביו ואמו מות יומת" ואין אנו אומרים דלמא לאו אביו הוא, שמזה אנו מביאים ראיה דאזלינן בתר רובא, הנה זהו רוב הבא מכח חזקה שמוחזקין הם בתור אב ואם.
דואפשר עוד להבהיר את ההבדל בין מצא תינוק מושלך בעיר ובין המקדש את הקטנה, ובכלל בין רובא דאיתא קמן ובין רובא דליתא קמן. כי האחרון, כמו למשל, רובא של נשים לאו איילוניות נינהו קובע כלל עולמי, שאינו מותנה דוקא במקרה זה ובפרט זה, ואם כי במקרה יש לנו עכשיו נ"מ מזה לענין אשה פלונית ולענין המקרה שהיא נתקדשה בעודה קטנה ואחד בא עליה, אבל הכלל הקובע הנ"ל, שרוב נשים לאו איילוניות נינהו, נובע לא מאשה זו ולא ממקרה זה. ולא כן הרוב של מצא תינוק מושלך בעיר או הרוב של ט' חנויות - כל הרוב שבזה בא רק מפרט ידוע וממקרה ידוע, כמובן.
הובמלים אחרות אפשר להגדיר, שזהו ההבדל בין חזקה ורובא המיוסדים על יסוד של סברות בני אדם בכלל ובין חזקה ורובא המיוסדים רק על יסוד של דיני התורה, זהו ההבדל בין חזקת הגוף ובין כל חזקה דמעיקרא. כי החזקה הראשונה קובעת את טבע הדבר כשהוא לעצמו, אבל חזקה דמעיקרא, כמו חזקת היתר, איסור, פנויה, אשת איש, - שכל אלו מיוסדות רק על פי דיני התורה - כי בלי זה אין כלל ה"מעיקרא".
ווזהו ג"כ ההבדל בין מצא תינוק מושלך בעיר שרובא ישראל, שהרוב בא רק מחמת דיני התורה, כי בלי דיני התורה אין הבדל בין ישראל ובין עכו"ם, לבין רובא דנשים לאו איילוניות נינהו, שזהו רוב בטבע.