לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ב; הלכות מדינה ומקדש 2

בשאלה

גב"ה יום ט"ו אלול תשי"ח ירושלים

דלכבוד הרב הראשי הראשון לציון הרה"ג רבי יצחק נסים שליט"א

ההנני מתכבד להציג לפני כתר"ה שליט"א איזה שאלות העומדות על הפרק, כדי שאוכל להביא את פתרונם לפני היהדות שבאורוגוואי.

ומה דעת כב' הרב הראשון לציון שליט"א על מצב הדתי בישראל, וביחוד מצב החינוך?

זבזמן האחרון נתקבל החלטה בממשלה בעניין הקבורה, וגם בשאלה "מי הוא יהודי?" שהסעיר את היהדות העולמית. מה הגבתו של כתר"ה שליט"א בענין זה?

חהאם בקור של כתר"ה בקבוצים החפשיים יקרב אותם ליהדות? ומה היא ההטבה ביהדות עם הבקורים הקודמים?

טמה (תפקידו) [תפקידה] של הרבנות הראשית והמועצת הרבנות. האם זהו האינסטנציה הגבוהה שמחייב את יהדות העולמית?

יבחוץ לארץ העריכו מאד על פסגת המעלה את מרצו ועבודתו הקדושה שהשקיע כתר"ה שליט"א בקשר לסלוק הדירים עם החזירים שבקבוצים וגם בבית החרושת של נייר בחדרה שעובד בשבת. מה המצב כעת אצלם?

יאאחת מהפעולות החשובות שמדינת ישראל השיג זהו בקיבוץ הגלויות, שבמשך העשור הראשון עלו ב"ה כמיליון וחצי יהודים כן ירבו מעדות שונות. חלק הארי עלו ברובם מתימן ממרוקו וכדומה. האם במשך הזמן הבא יבוא לידי איחוד ביניהם, ומה תהא אז ההשפעה על האשכנזים?

יבבכבוד רב,

יגמאיר הלברטאל

ידתשובה

טו1. על המצב הדתי ועל מצב החינוך בישראל.

טזאנו ראינו בתקומת ישראל על חלק מארצו ובקיבוץ הגלויות שבא בעקבותיה, כהתגשמותם של מאוויים דתיים של אישי ישראל ותפילתם שהיו מפכים בעוז לאור חזונם של נביאי ישראל. לכן היתה צפייתנו כי ארחות המדינה והנהגתה יהיו מושתתים על יסודות התורה ומסורת ישראל המקודשים, ולא זכינו לכך.

יזאיני רוצה לאמר שהאכזבה, שהיא נחלת כל יהודי שומר מסורת, מעוררת יאוש. אדרבה, כמה מיסודות המשפט העברי קובעים ומחייבים במדינה. אזכיר במיוחד את דיני האישות היהודיים שהם הגורם המשותף והמלכד את כל חלקי האומה. נראה לי כי בהתלכדותם ובהתארגנותם של כל הנאמנים לדבר ה', שלדעתי הם רוב מניינם של תושבי ישראל, ניתן להשיג עוד הרבה ולהשתית את צביון המדינה על מורשתנו הלאומית.

יחבאשר לחינוך, ניכרת הטבה ידועה בשטח זה. ניתן לאמר שכל נערי ישראל לומדים בספר הספרים. יש לנו השגות על צורת הלימוד הנהוגה בזרמים חינוכיים שונים, אך מורגש שהצמאון לדבר ה' הולך וגדל והרצון לידיעת היהדות מתגבר, לנוכח הריקנות והמשבר האידיאולוגי בו נתונים אלה שדגלו בתורות זרות בני חלוף. אך עוד רבה הדרך עד להשגת השאיפה של "וכל בניך למודי ה'".

יטאולם יש בישראל קרן אור זורחת שעתידה להרים קרנה של תורה, והוא התרבות ספסלי בתי־מדרשות שלומדים בהם במסירות ובהתמדה.

כ2. על השאלה "מיהו יהודי" ועל ענייני הקבורה.

כאמוזר היה הניסיון מצד הממשלה להחליט לעקור את סמכות ההלכה לקבוע מיהו יהודי. זוהי שאלה הנוגעת לשרשה של היהדות, והיא עלולה חלילה לסכן את ייחודנו הלאומי ואת אחדות העם.

כבלא פיללנו ששאלה זו תתעורר אי־פעם, כי ברור היה שבשאלה זו מכריעה ההלכה שהיא לעולם קיימת, לעומת החלטה ממשלתית העלולה להשתנות מישיבת ממשלה אחת לישיבה שניה. שהרי יכול להווצר מצב שבו ייחשב אדם יהודי לפי החלטה ממשלתית אחת ונוצרי לפי החלטה שנתקבלה במועד אחר, ואין צורך לאמר כמה מגוחך הדבר. יתר על־כן שאלה זו נוגעת ליהדות בכללה, ולא לחלקים מסוימים מן העם הסמכות להכריע בה. בעוד שההלכה משותפת לעם ישראל בארץ ובגולה, הרי שחוק המדינה מחייב את תושבי ישראל בלבד.

כגבאשר לענייני הקבורה. מסורת קדומה היא בישראל שעניינים אלה נקבעים לפי כללי הדין וההלכה המקפידים על כבוד המת לבל ייפגע, והם לבשו מעטה של קדושה. החלטת הממשלה להפוך את הקבורה לחילונית, יש בה משום זלזול במסורת זאת.

כד3. על הביקורים בקיבוצים.

כהההתבדלות וההתרחקות שהיתה תקופה ממושכת בין חלקי האומה, יצרה אי־הבנות ותהום פעורה. ההידברות היתה על גבי העיתונות, שמטבע הדברים מתלווים אליה יצרי התנצחות מזיקים, אך לא פנים אל פנים.

כובביקורי בקיבוצים נסיתי לפרוץ דרך חדשה של הסברה של שיג ושיח בין חלקי האומה. ולכשנפגשים, נראה שהתהום הפעורה שנצטיירה במוחותינו היא מוגזמת. הוכח שיש נכונות ידועה להבין, לשמוע ולדעת. קיימת ריקנות המעיקה, הפושה כעת בצבור הרחב, והתהייה רבה. צריך לדעת לנצל תופעות אלה ולכוון את התוהים לאפיק הנכון. אם נדע להסביר את עקרונות היהדות ואת המאור שבהם לאלה שסטו מאורח חיים מסורתי.

כזמורגשת פריחת ניצניה של התעוררות רוחנית מהבחינה הדתית, וביקורים תכופים במרכזי החילוניות עשויים להצמיח פירות מבורכים. בעקבות הביקורים בקיבוצים נוצר קשר ומגע עם מרכזים אלה, ומספר ניכר של משקים קיבלו על עצמם ליחד תפילות (לאחר שקיבלו מאתנו ספרי־תורה וספרי קודש אחרים), לקבוע מזוזות, לקבל שוחט, ולהגביר הידיעות ביהדות.

כח4. על הרבנות הראשית ותפקידיה.

כטהרבנות הראשית לישראל היא הרשות הדתית העליונה בישראל, וסמכותה נובעת על העולם היהודי כולו.

לתפקידה של הרבנות הראשית צריך להיות: פסיקה וקביעת הלכות איסור והיתר, הדרכה רוחנית והשפעה על ארחות והליכות החיים של העם. על הרבנות לעמוד על משמר התורה, לעודד הרבצתה ברבים.

לאתפקיד חשוב נוסף: הדרכה רוחנית ודתית ליהדות הגולה, הדוק הקשרים עמה והוראת הלכה.

לב5. על החזירים ונייר חדרה.

לגחלק ניכר מהמשקים קיימו הבטחתם לחסל דירי החזירים שבמקומותיהם, וחלק עומד לחסל בקרוב. לגבי השאר, מתנהל משא ומתן ויש מקום להניח כי הוא יסתיים בכי־טוב.

לדבנוגע לבית־החרושת לנייר בחדרה, הושג הסדר לפיו אין עובדים יהודיים בשבת.

לה6. עלינו להפעיל את מיטב מאמצינו למיזוג הגלויות השונות שעלו ונתקבצו בארץ, אחרת עלול הדבר להתנקם בנו. צריך שכל העדות יפשטו מעליהן מנהגי הגלות וילבשו מחלצות. יש לאחד את המנהגים ולקבל את היפה והטוב שבהם. ההשפעה צריכה להיות הדדית.

לולצערנו עד היום לא נעשה די בשטח זה. ופה ושם נראים סימנים של חוסר שיויון. אך עם זאת ניכרת התקדמות רצינית בכיוון של אחדות אמת, ויש תקוה שאנו צועדים לקראת הטוב. וזה יעמיק ויכה שורשים, אם תעשה פעולה חינוכית והסברתית על החשיבות שבאחדות האומה.

לזבכבוד רב,

לחהמזכיר