לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יב; "בית נאמן"; נישואין, אישות, טהרה 14

בתשובה (השאלה חסרה)

גב"ה ד' בתשרי התשי"ט

דלכבוד הרבנות הראשית, תורקיה

השלום וישע רב,

ואת שאלתכם מיום כ"ה באלול אשתקד קיבלתי לנכון והנני להשיב למעכ"ת:

זבענין נישואין של יהודים שנערכו בערכאות בלבד: אמנם נהגו בבתי־הדין בארץ להצריכם גט, אבל אין זה אלא משום חומרא, וגם לפי שהיו מקרים שטענו בבית־הדין שנשאו בנישואין אזרחיים במקומותיהם ואחרי בירור נודע שהיו נשואים כדמו"י [כדת משה וישראל].

חומכיון שמנהג זה נתפשט להרבה קהילות מישראל, הרי בנדון שלכם: אם האשה רוצה בגט ומוכנה לקבל אותו, רצוי שישלח לה גט ואח"כ לסדר לו חופה וקידושין. ואם האשה מסרבת לקבל גט תוכלו לסדר לו חופה וקידושין בלי כל חשש.

טכללו של דבר: במקום שאפשר לגרשם בגט הרי זה רצוי, ואם לאו רשאי בית־הדין להשיא כל אחד מבני הזוג.

יוהנני מאחל לכבודכם ולמעלת כבוד הרב הראשי כמהר"ר רפאל סבאן יצ"ו ברכת שנה טובה, תחתמו בספר החיים והשלום ותזלרו"ן [ותזכו לשנים רבות ונעימות].

יאבכבוד רב,

יביצחק נסים