מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער יז; היכון לקראת אלקיך 7

אעל מנהג הספרדים להניח תפילין של יד מיושב
בשאלה
גב"ה, י"ד באייר תשכ"ד
דלמרבה הברכה ולשלום אין קץ למע"כ ידידי הותיק ומכובדי הדגול הרב הגאון נודע ומפורסם, רב הערך והמעש כו' ראשון לציון מוהר"י נסים שליט"א הרב הראשי לישראל פעיה"ק ירושת"ו
השלמא רבא וכפילא למר ניהו רב יקירא וחביבא.
ולאחר שיחה ודבור של חבה שהיה בינינו והגענו לפרק הנהוג בבני עדות המזרח שגם המון העם הפשוט רגיל בהנחת תפלין של יד מיושב ושל ראש מעומד, ארשה לעצמי להעתיק בזה מדברי הפוסקים האחרונים:
זה"חיי אדם" מביא בהלכות ברכת תפילין כלל יג סעיף יב: "נוהגין במדינתנו לברך ולהניח בין תפילין של יד ובין של ראש מעומד, והמקובלים כתבו להניח של יד מיושב. ולי נראה שגם כונת הזוהר אינו ר"ל דוקא מיושב אלא דר"ל אף מיושב, שהרי סוד תפילין וק"ש הוא אחד, ובהדיא איתא בזוהר תרומה קל"ט ע"ב מחלוקת שמאי והלל כו' וכמה דמזדמן ליה לבר נש הכי יימא, ונ"ל דהוא הדין לענין תפילין.
חמצאתי ב"חק יעקב" לה' פסח סי' תפט... "ואעתיק מ"ש מהרש"ל בתשו' סי' צח וז"ל: שראית הרבה מן המדקדקים בדקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה. דע אהובי, חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים, ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכונתו, אלא שכך מצאו בספרי רשב"י. ודע שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו מגאוני עולם לא נהגו כך, אלא כדברי התלמוד והפוסקים. ועתה פקח עיניך וראה, אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר א'. גם לא אשתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרי ופסיקתא ושאלתות, ומי שלא ידע להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות. לכן אהובי, אל תלך בדרך אתם, ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחדושים כאלו והן יודעין ומבינים רזי התורה וצפוניה, והלואי שידעו הגלוי'. מה יפה כח של הר"ש מקינון אחר שלמד ספרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וכו'. על כן נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם, אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה עכ"ל מהרש"ל כו'".
טותיכף לתלמיד חכם ברכה, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל אמת וצדק משיח בן דוד במהרה בימינו אמן.
יביקרא דאורייתא באהבה רבה, ורבנן אמרו אהבת עולם
יאאהרן יצחק זסלנסקי
יבתשובה
יגב"ה, ט"ז באייר תשכ"ד
ידלכבוד הרב א.י. זסלנסקי יצ"ו ירושלים
טושלום רב,
טזמכתב כב' מיום י"ד בחדש זה ששלח לכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל הובא לתשומת לבו, והורני להשיבו שאין הוא זוכר שכב' שוחח אתו בענין מנהג הספרדים שמניחין תפילין של יד מיושב, ובחנם הטריח כב' את עצמו להעתיק את דברי תשובת הרש"ל בנדון כי כבר הביאו את דבריו האחרונים נושאי כלי הש"ע.
יזהאר"י הקדוש שר בית הזוהר כתב ב"שער הכוונות" שהנחת תפילין של יד צריך שתהיה מיושב ואליו שומעים, וכן כתבו המקובלים שאחריו שהנחת התפילין של יד והברכה שלפניה צריכה להיות מיושב, כדברי האר"י במסתרים.
יחהרב עקיבא גוטליב מזכיר.