מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער כא; ספר התורה וקריאתו 19

אקריאת תיבת "כל" בקמץ חטוף או רחב?
בשאלה
גתל אביב כ"ח באלול תשכ"ו
דלכבוד מו"ר הרב הגאון יצחק נסים שליט"א
האדוני הרב,
והנידון: מילת כָּל – כַּל.
זעבדך הנאמן בן ציון שלום מנזלי יליד "עדן".
חבשנת 1941 הייתי בעיר "סינגאפור" ולמדתי דקדוק במבטא הספרדית מאת המנוח מו"ר עזרא מאיר חזן ז"ל, וכל המילה כָּל הכתובה בסידור התפלה צריכה להיות כָּל – ולא כַּל, רק בשבת בנשמת כָּל־חי, צריך להיות כַּל עצמותי תאמרנה, וכולנו כאן אומרים כַּל עצמותי, אבל בליל כּפור יש חזנים אומרים כַּל נִדרֵי, ולא כָּל־נדרי, גם כן בקדיש יש חזנים אומרים מן כַּל ברכתא, ואני כמה שמסביר להם על הפירוש כָּל – וכַּל ולא עזר, וחובה על החזן שיבטא המלה הנכונה בזמן התפלה.
טאבקש תשובה מאדוני הרב על המלה כָּל, מתי צריך לאמר כָּל, ומתי צריך לאמר כַּל, ואבקש מאדוני הרב הסליחה על שאני מטריח אותך בזה, ותזכה לחיים טובים ארוכים, ושנה טובה ומבורכת. שנת שלום ושלוה, חתימה טובה, ותזכה לשנים רבות.
יבברכה,
יאב. מנזלי בן ציון ש. מנזלי הגבור האלמוני 53 יד אליהו – תל אביב
יבתשובה
יגב"ה. ירושלים, ו' בתשרי התשכ"ז
ידלכבוד מר בן ציון מנזלי יצ"ו תל אביב.
טושלום וישע רב,
טזבתשובה למכתבך הנני להודיעך שמִילָה כל, בכל מקום קריאתה בקמץ חטוף כמו בחולם, חוץ משני פסוקים: כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה, י); כל אחי רש שׂנֵאֻהוּ (משלי יט, ז), שהם יוצאים מן הכלל וקריאתם בקמץ רחב.
יזבברכת כוח"ט,
יחיצחק נסים