מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער כא; ספר התורה וקריאתו 20

אהבדלי מנהגים בין מתפללי בתי כנסת לגבי הוספת עולים לתורה
בשאלה
גטבריה: י"ב תשרי תשכ"ט
דלכבוד הרב הראשי לישראל רבי יצחק נסים ירושלים
ההנדון: שאלות
וכבוד הרב
זאני יוצא תוניסיה, מעיר זרבה, ויש לנו מיעוט מעיר גאבס שהוא השליט בבית הכנסת והם משונים במנהגיהם. בחג הם מעלים לספר תורה, ששה גברים במקום ה', בתורת ששי שהוא משלים, וגם בכפור מעלים שבעה שהוא משלים, במקום ו', וכולנו מתנגדים לזה, כפי הדין ה' במועד וו' בכפור, ואם אנו רוצים להוסיף מוסיפים בתורת עולים סתם. ולא בתורת ששי במועד ושביעי בכפור שהם משלים.
חהאם זה נכון המנהג הזה או צריך לבטל אותו, שהוא בניגוד לדין. והם מתנגדים לזה בתוקף, ונגרר מזה ריב בבית הכנסת במועד ובכפור.
טב) נהגו כך גם כשיש ספר שני, קוראים בספר שתי פעמים. עולה הראשון בספר שני ואומר חצי קדיש, ועולה השני בספר שני, ולא אומר קדיש וקורא הפטרה, בניגוד שהמפטיר הוא בעל ספר שני בלבד. האם זה נכון או לא?
יואנו מחכים לתשובתך בהקדם האפשרי.
יאתודה
יבבכבוד רב,
יגדניאל מאצר
ידתשובה
טוב"ה. ירושלים, י"ט בתשרי התשכ"ט
טזלכבוד מר דניאל מאצר טבריה.
יזא.נ.,
יחעם אישור קבלת מכתבך מיום י"ב בחודש זה, הרינו מבקשים להפנותך בשאלתך אל הרבנות המקומית.
יטבברכת מועדים לשמחה,
כהמזכירות
כאשאלה
כבב"ה, טבריה כ"ד תשרי תשכ"ט
כגלכבוד לשכת הראשון לציון הרב הראשי לישראל
כדהנדון: בקשה
כהכבוד הרב
כוקבלנו את מכתבך מיום י"ט תשרי הזה, שבו כתוב שנפנה לרבנות המקומית, והנה פנינו כמו שרצו"ב מכתב מאת רב ראשי ואב"ד טבריה, ובו כתוב שאין מוכרים חמישי במועד, שהוא במקום משלים, וכן ביוה"כ אין מוכרים ששי, שהוא במקום משלים, והם עוד מתנגדים לזה ומוכרים חמישי וששי מלבד משלים, בין ביוה"כ בין במועד. ואומרים שהוא מנהג שלהם ככה. ועוד לא זכור בו שחוזרים ספר שני פעמיים כמנהג שלהם. לכן אנו מבקשים מאת כבודו לכתוב לנו על זה בפירוט, האם זה אסור או מנהג, או אפילו מנהג צריך ללכת לפי רוב הקהל, ולפי מנהג ארץ ישראל, כמו שכתב לנו רב טבריה.
כזתודה
כחבכבוד רב,
כטעמוס בוכריס המזכיר
לתשובה
לאב"ה. ירושלים, כ"ד בחשון התשכ"ט
לבלכבוד מר עמוס בוכריס טבריה.
לגא.נ.,
לדבתשובה למכתבך הורני כב' הרב הראשי להשיבך כי צריך לעבד בזהירות תקנות לבית־הכנסת בכלל ולענייני עליות בפרט, בהסכמת רוב ככל קהל המתפללים ובצורה שתביא לידי איחוד ושלום בקהל המתפללים.
לההתקנות יאושרו על־ידי הרבנות המקומית.
לובכבוד רב, מנהל הלשכה