לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער כא; ספר התורה וקריאתו 21

בשאלה (מתורגמת מאנגלית)

גרנגון, 27 בתשרי תש"ך

דלכבוד הרב הראשי הראשון לציון

האדוני,

ואשמח ללמוד אם יואיל כב' להודיעני האם:

ז1) חזן או מסדר מדלג כמה פסוקים מהתפילה – האם יש לקהל הזכות לתקן שגיאות כאלה?

ח2) אם חזן או מסדר קורא את הפרשה בשבת או ביו"ט, גם כשיש לידו סומך – במקרה שטעה או דילג משהו – האם הקהל רשאי לתקן אותן השגיאות או לקבל את קריאת הפרשה בטעויות, או להסכים לקבל את הטעויות והדילוגים גם כאשר הסומך אינו שם לב עליהן?

ט3) אם חלק קוראים סליחות בזמן שיש סומכים – אם הקורא טועה והסומכים אינם מתקנים – האם יש רשות לקהל לתקן או לקבל את הטעות משום שיש סומכים אחרי הקורא?

יבתודה על התשובה,

יאעבדו הנאמן, י.ש. מאיר

יבתשובה

יגב"ה. ירושלים, י"א בחשון התש"ך

ידלכבוד מר י.ש. מאיר יצ"ו

טוא.נ.,

טזכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל קיבל את מכתבך מיום כ"ז בתשרי ש"ז והורני להשיבך:

יזאם הטעות של החזן היתה במקום שהקהל מתפלל בעצמו – אין צורך לתקנו, מפני דרכי שלום. אבל במקום שהקהל שומע ואינו מתפלל. כגון בחזרת הש"צ – יש לתקן את טעות החזן.

יחבקריאת התורה – כל מקום שהחזן טועה, אפילו שיש סומך, צריך לתקנו.

יטלפי הכללים בסעי' א' ו־ב'.

כבכבוד רב,

כאהמזכירות