מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמורה נבוכים — חלק א' 6
א׳איש ואשה׳ – שני שמות, הונחו תחלה לזכר ולנקבה מבני אדם. ואחרי כן הושאלו לכל זכר ונקבה משאר מיני בעלי החיים – אמר ״מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו״ – כאלו אמר: ׳זכר ונקבה׳. ואחר כך הושאל שם ׳אשה׳ לכל ענין מוכן ומזומן להתחבר לענין אחר – אמר ״חמש היריעות תהיין חוברות אשה אל אחותה״;
בכבר התבאר לך כי ׳אחות׳ ו׳אח׳ יאמרו גם כן בשתוף מצד ההשאלה כ׳איש ואשה׳.