ספר הזהר — מאמר י״ח

אמדרש הנעלם וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וגו'. מַתְנִיתִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עַל כָּל פָּנִים כָּךְ הוּא דְּהַאי מַתְנִיתִין שַׁפִּיר, דְּאִתְעֲבִיד נִשְׁמָתָא הַהוּא דִכְתִיב בֵּיהּ (יחזקאל א׳:ט״ו) והִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶּל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. כִּדְאָמוּר בְּהַהִיא מַתְנִיתָא קַמַּיְיתָא.

באָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא לֵימָא לָן מַר מֵהַהִיא מַתְנִיתִין אָמַר לֵיהּ הָכִי אִתְפְּרַשׁ בִּתְלַת עֶשֶׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי בְּפָרְשָׁתָא דִּילֵיהּ, אֲבָל הָכָא אִית לָן לְמֵימַר. פָּתַח וְאָמַר (שיר השירים ו׳:ט׳) אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מַאי הִיא דְּאֲנַן קָרִינָן הָכָא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים לִישְׁנָא דְּנוּקְבְתָא, וְהָתָם בְּאוֹרַיְיתָא לִישְׁנָא דִּדְכוּרָא.

גאֶלָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכָא בַּתּוֹרָה נִקְרָא בְּלָשׁוֹן זָכָר אֵצֶּל הַגּוּף מִפְּנֵי שֶׁהַגּוּף אֵצֶּל הַנְּשָׁמָה כְּאִשָּׁה אֵצֶּל הַזָּכָר, וְהַנְּשָׁמָה לְגַבֵּי מַעְלָה, כִּנְקֵבָה בִּפְנִי הַזָּכָר וְכָל אֶחָד מַעֲלָתוֹ יוֹרֵשׁ.

דתְּנַן הָתָם בְּאַרְבָּעָה פְּעָמִים (נ"א בשנה) בְּשָׁעָה בְּכָל יוֹם, עֵדֶן מְנַטֵף עַל הַגָּן, וְיוֹצֵּא מֵאוֹתָם הַטִפּוֹת נָהָר גָּדוֹל הַמִּתְחַלֵּק לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, וּשְׁמֹנֶה וְאַרְבָּעִים טִפּוֹת מְנַטֵף בְּכָל יוֹם וּמִשָּׁם שְׂבֵעִים אִילָנֵי הַגַּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:ט״ז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵּי יְיָ. רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר מֵהָכָא (תהלים קו) מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, אֵיזוֹ הִיא עֲלִיָּה זֶהוּ עֵדֶן. וְעֵדֶן בְּאֵיזֶה מָקוֹם הוּא. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לְמַעְלָה מֵעֲרָבוֹת הוּא. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר בַּעֲרָבוֹת הוּא, דְּהָא תְּנַן שָׁם גִּנְזֵי חַיִּים טוֹבִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וְנִשְׁמָתָן שֶׁל צַּדִּיקִים והַגָּנוּז הָעֶלְיוֹן הוּא עֵדֶן, לְמַטָה מְכוּון כְּנְגְדוֹ גַּן בָּאָרֶץ וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שֶׁפַע בְּכָל יוֹם.

האָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שְׁמֹנָה וְאַרְבָּעִים נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד נָטַל בְּחֶלְקוֹ תַּמְצִּית טִפָּה אַחַת מֵאוֹתָם טִפּוֹת שֶׁל עֵדֶן שֶׁהֵם שְׁמֹנֶה וְאַרְבָּעִים טִפּוֹת. וּמַה אִם כָּל נָבִיא שֶׁנָּטַל טִפָּה אַחַת מֵהֶן הָיְתָה מַעֲלָתוֹ בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עַל כָּל הַשְּׁאָר. אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה מְקַבֵּל מִשְּׁמֹנָה וְאַרְבָּעִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כַּמָּה הָיְתָה חָכְמָתוֹ.

ורַבִּי בָּא אָמַר רַב כַּהֲנָא וכִי מֵאַיִן הָיָה לָהֶם לַנְּבִיאִים מֵאוֹתָם הַטִפּוֹת, אֶלָּא הָכִי תְּנַן, בְּכָל טִפָּה וְטִפָּה הַיּוֹצֵּאת מֵעֵדֶן רוּחַ חָכְמָה יוֹצֵּא עִמּוֹ, וְעַל כֵּן אִתְגְּזַר בְּמַתְנִיתִין, אִית מַיָא מְגַדְּלָן חַכִּימִין, וְאִית מַיָא מְגַדְּלָן טִפְּשִׁין, ואִינוּן מַיָא דִּמְגַדְּלָן חַכִּימִין אִינוּן מַיָא הֲווּ מִטִפִּין דְּעֵדֶן.

זדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַיָא דְבֵיהּ טִפִּין יָתְבִין (נ"א יתירין) מִכָּל אִינוּן אַרְבַּע נַהֲרֵי קַדְמָאָה הוּא דִּכְתִיב, (בראשית ב׳:י״א) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן. מַאי שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן. הַמְיוּחָד מִכּוּלָּם פִּישׁוֹן והוּא הַנּוֹפֵל בְּאֶרֶץ מִצְּרַיִם, וּלְפִיכָךְ הָיְתָה חָכְמַת (לישראל) מִצְּרַיִם יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם.

חוּמִשֶּׁנִּגְזְרָה גְזִרָה שְׁאָבְדָה חָכְמַת מִצְּרַיִם, נָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹתָם טִפִּין וְזָרַק לוֹן בְּהַהוּא גִּנָּא, בְּהַהוּא נַהֲרָא דְּגִנְתָא דְעֵדֶן דִּכְתִיב, (בראשית ב׳:י׳) ונָהָר יוֹצֵּא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְזְה הָיָה מוֹלִיד אַרְבָּעָה אֲחֵרִים וְהָאֶחָד הַמְיוּחָד הַנּוֹלַד מִמֶּנּוּ פִּישׁוֹן הָיָה. מִשֶּׁנִּטְלוּ אֵלּוּ הַטִפּוֹת שֶׁלֹּא יָצְּאוּ מֵהַגַּן אָבְדָה הַחָכְמָה מִמִּצְּרַיִם.

טוּמֵאוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁהָיָה יוֹצֵּא מֵעֵדֶן, תִּמְצּוּ' (נ"ל ימצו) כָּל נָבִיא ונָבִיא, והַיינוּ דִּכְתִיב מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן לְרוּחַ הַיּוֹם. וגָנוּז זֶה בְּגַּן עֵדֶן לֶעָתִיד לָבוֹא, וְזֶה הוּא הַנָּהָר שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל בִּנְבוּאָתוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ וְגו'. שֶׁאוֹתָם מַיִם תָּמִיד מְגַדְּלִים הַיְדִיעָה בָּעוֹלָם.