עזרא — פרק ה׳

וְהִתְנַבִּי חַגַּי (נביאה) [נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נְבִיַּאיָּא עַל יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֽוֹן {ס}

והתנבאו חגי הנביא וזכריה בן עדוא, הנביאים, על היהודים אשר ביהודה ובירושלים — בשם אלוהי ישראל, עליהם.תרגום הבינני

והתנביוניבא חגי הנביא וכו׳ אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אשר נאמר אליהם ולא זכר מהו הנבואה ומאליו יובן שצוה לבנות הבית מבלי רשות המלךמצודת דוד

בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יֽוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דִּי בִירֽוּשְׁלֶם וְעִמְּהוֹן נְבִיַּאיָּא דִֽי אֱלָהָא מְסָעֲדִין לְהֽוֹן {פ}

אז קמו זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק, והחלו לבנות את בית האלוהים שבירושלים; ועמהם נביאי האלוהים מסייעים להם.תרגום הבינני

באדיןאז עמדו זרובבל וכו׳ והתחילו לבנות בית האלהים אשר בירושלים ועמהון. ועמהם הנביאים של אלהים היו מסייעים להםמצודת דוד

ושריו ענין התחלה כי וזה החילם (בראשית י״א) ת״א ודין דשריאו · מסעדין מל׳ סעד וסיועמצודת ציון

בֵּהּ זִמְנָא אֲתָה עֲלֵיהוֹן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַֽר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן וְכֵן אָמְרִין לְהֹם מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לִבְּנֵא וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָֽה

באותו זמן בא עליהם תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם, וכה אמרו להם: מי שם לכם טעם את הבית הזה לבנות ואת החומה הזאת להשלים?תרגום הבינני

בה זמנאבעת ההיא בא אליהם תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם וכן. וכה אמרו להם מי עשה לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה הזאת לגומרה ולכלותהמצודת דוד

ושתר בוזני כך שמו · ואשרנא כמו ושוריא ור״ל החומותמצודת ציון

אֱדַיִן כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן אִנּוּן שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא דִּֽי דְנָה בִנְיָנָא בָּנַֽיִן

אז כזאת אמרנו להם: מה שמות האנשים אשר את הבניין הזה בונים?תרגום הבינני

אדיןזה מדברי כותב הספר שאומר אז כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם תשובה על דבריהם ולפי שלא רצה לכפול הדברים אמר כנמא והוא מפורש בדברי האגרת השלוחה אל המלך מן אנוןגם אמרנו להם מה הם שמות האנשים אשר זאת הבנין בוניםמצודת דוד

וְעֵין אֱלָהֲהֹם הֲוָת עַל שָׂבֵי יְהוּדָיֵא וְלָא בַטִּלוּ הִמּוֹ עַד טַעְמָא לְדָרְיָוֶשׁ יְהָךְ וֶאֱדַיִן יְתִיבוּן נִשְׁתְּוָנָא עַל דְּנָֽה {פ}

ועין אלוהיהם היתה על זקני היהודים, ולא ביטלו אותם עד שיגיע הטעם לדריוש; ואז ישיבו כתב על זאת.תרגום הבינני

ועיןהשגחת עין אלהיהם היתה על זקני היהודים ולא בטלו אותם ממלאכתם עד אשר תלך הדבר לאזני המלך ואדין. ואז ישיבו המלך ויועציו דברים מפורשים על זאת ר״ל יניחום לבנות עד אשר יבוא דבר המלך ואז יעשו כאשר יצוהמצודת דוד

פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּֽי שְׁלַח תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַֽר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתֵהּ אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה עַל דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּֽא

העתק האיגרת ששלח תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבריו הפקידים אשר בעבר הנהר, אל דריוש המלך.תרגום הבינני

פרשגןזהו טופס סדור האגרת אשר שלח תתני וכו׳ וחבריו אנשי אפרסכיא והיא שם אומה ידוע להם דיאשר יושבים בעבר הנהר עלאל דריוש המלךמצודת דוד

פִּתְגָמָא שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי וְכִדְנָה כְּתִיב בְּגַוֵּהּ לְדָרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שְׁלָמָא כֹֽלָּא {ס}

דבר שלחו עליו, וכה כתוב בתוכו: לדריוש המלך, שלום הכל.תרגום הבינני

פתגמאזהו הדבר אשר שלחו אליו וכזאת כתוב בה לדריוש המלך כל עניני השלום יהיה לומצודת דוד

יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּֽי אֲזַלְנָא לִיהוּד מְדִֽינְתָּא לְבֵית אֱלָהָא רַבָּא וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל וְאָע מִתְּשָׂם בְּכֻתְלַיָּא וַעֲבִידְתָּא דָךְ אׇסְפַּרְנָא מִתְעַבְדָא וּמַצְלַח בְּיֶדְהֹֽם

ידוע יהיה למלך, שהלכנו ליהודה המדינה לבית האלוהים הגדול; והוא נבנה אבן גזית, ועץ מושם בכתלים, והעבודה ההיא בזריזות נעשית ומצליחה בידם.תרגום הבינני

ידיעידוע יהיה למלך אשר הלכנו למדינת יהודה לבית אלוה הגדול והוא נבנה מאבן שיש וגם קורות עצים משימים בהכתלים להיות מחוזק ביותר ועבידתאוהמלאכה הזאת נעשית במהירות ומצלחת בידיהםמצודת דוד

אספרנא הוא ענין מהירות רב ואין לו דומה כי אם בזה הספרמצודת ציון

אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָֽה

אז שאלנו את הזקנים ההם, כזאת אמרנו להם: מי שם לכם טעם את הבית הזה לבנות ואת החומה הזאת להשלים?תרגום הבינני

אדיןאז שאלנו להזקנים ההם העושים במלאכה כנמאכאשר נאמר למטה כן אמרנו להם ממש בלשון הזה מןמי נתן לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה ההיא לגומרה ולכלותהמצודת דוד

וְאַף שְׁמָהָתְהֹם שְׁאֵלְנָא לְּהֹם לְהוֹדָעוּתָךְ דִּי נִכְתֻּב שֻׁם גֻּבְרַיָּא דִּי בְרָאשֵׁיהֹֽם {פ}

ואף את שמותיהם שאלנו להם, להודיעך — שנכתוב את שם האנשים אשר בראשם.תרגום הבינני

ואףגם שמותיהם שאלנו להם להודיע לך ולתוספת ביאור חוזר ומפרש די נכתבר״ל אשר נכתוב אליך שם האנשים אשר בראשיהם הם השרים שבהםמצודת דוד

וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר אֲנַחְנָא הִמּוֹ עַבְדוֹהִי דִֽי אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וּבָנַיִן בַּיְתָא דִּֽי הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ

וכזאת דבר השיבונו לאמור: אנחנו הם עבדיו של אלוה השמים והארץ, ובונים את הבית אשר היה בנוי מלפני זה שנים רבות; ומלך גדול לישראל בנהו והשלימו.תרגום הבינני

וכנמאכהלשון אשר נאמר למטה כן השיבו אותנו דבר לאמר אנחנאר״ל וכה אמרו אנחנו המה עבדיו של אלהי השמים והארץ ולזה בונים אנחנו את ביתו אשר היה בנוי מלפני זה שנים מרובים ומלך גדול מישראל והוא שלמה הוא בנה אותו וגמרו והשלימומצודת דוד

לָהֵן מִן דִּי הַרְגִּזוּ אֲבָהָתַנָא לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב הִמּוֹ בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶֽלֶךְ בָּבֶל (כסדיא) [כַּסְדָּאָה] וּבַיְתָה דְנָה סַתְרֵהּ וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶֽל {פ}

אבל מן העת שהרגיזו אבותינו את אלוה השמים, נתנם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי; ואת הבית הזה סתר, ואת העם הגלה לבבל.תרגום הבינני

להןרק על אשר הכעיסו אבותינו את אלהי השמים נתן אותם ביד נ״נ הכשדי ונתן את הבית הזאת ואת העם הגלה לבבלמצודת דוד

בְּרַם בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא דִּי בָבֶל כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא דְנָה לִבְּנֵֽא

אבל בשנת אחת לכורש מלך בבל, כורש המלך שם טעם את בית האלוהים הזה לבנות.תרגום הבינני

ברםאבל בשנת אחת לכורש מלך של בבל נתן המלך גזרת אומר לבנות את בית אלהים הזאתמצודת דוד

וְאַף מָאנַיָּא דִֽי בֵית אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵֽיכְלָא דִּי בִֽירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל הִמּוֹ לְהֵיכְלָא דִּי בָבֶל הַנְפֵּק הִמּוֹ כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא מִן הֵֽיכְלָא דִּי בָבֶל וִיהִיבוּ לְשֵׁשְׁבַּצַּר שְׁמֵהּ דִּי פֶחָה שָׂמֵֽהּ

ואף את כלי בית האלוהים, של הזהב והכסף, שנבוכדנצר הוציא מן ההיכל שבירושלים והוליכם להיכל שבבבל — הוציאם כורש המלך מן ההיכל שבבבל, וניתנו לששבצר שמו, אשר מינהו לפחה.תרגום הבינני

ואףגם הכלים של בית אלהים של זהב וכסף אשר נ״נ הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והביא אותם אל ההיכל של העבודת כוכבים אשר בבבל הנפקהוציא אותם כורש מן ההיכל של בבל ומסרם לאיש אשר שמו ששבצר אשר עשהו למושלמצודת דוד

וַאֲמַר לֵהּ (אלה) [אֵל] מָֽאנַיָּא שֵׂא אֵֽזֶל אֲחֵת הִמּוֹ בְּהֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וּבֵית אֱלָהָא יִתְבְּנֵא עַל אַתְרֵֽהּ {פ}

ואמר לו: את הכלים האלה שא, לך הנח אותם בהיכל שבירושלים, ובית האלוהים ייבנה על מקומו.תרגום הבינני

ואמר להואמר לו אלה הכלים קחם ולך והנח אותם בההיכל אשר בירושלים ובית אלהים יבנה על מקומו הראשוןמצודת דוד

אֱדַיִן שֵׁשְׁבַּצַּר דֵּךְ אֲתָא יְהַב אֻשַּׁיָּא דִּי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וּמִן אֱדַיִן וְעַד כְּעַן מִתְבְּנֵא וְלָא שְׁלִֽם

אז ששבצר ההוא בא, נתן את היסודות של בית האלוהים שבירושלים; ומאז ועד עתה הוא נבנה ולא הושלם.תרגום הבינני

אדיןאז ששבצר זה בא הנה ונתן היסוד של בית אלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה בונים בו ולא נשלם עדייןמצודת דוד

וּכְעַן הֵן עַל מַלְכָּא טָב יִתְבַּקַּר בְּבֵית גִּנְזַיָּא דִּי מַלְכָּא תַמָּה דִּי בְּבָבֶל הֵן אִיתַי דִּֽי מִן כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ בִּירוּשְׁלֶם וּרְעוּת מַלְכָּא עַל דְּנָה יִשְׁלַח עֲלֶֽינָא {פ}

ועתה, אם על המלך טוב — יבוקר בבית גנזי המלך אשר שם בבבל, אם יש שמכורש המלך הושם טעם לבנות את בית האלוהים ההוא בירושלים; ורצון המלך על זאת ישלח אלינו.תרגום הבינני

וכעןועתה אם על המלך טוב ר״ל אם רוצה הוא בכך יתבקריחופש בבית האוצר של המלך אשר שם בבבל הןאם יש זאת אשר מכורש המלך הושם גזרת אומר לבנות בית אלהים זה בירושלים ורעותורצון המלך על זאת ישלח אלינו ר״ל יאמר דעתו אם גם חפצו בבנין או לאמצודת דוד