עזרא — פרק ו׳

בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶֽל

אז דריוש המלך שם טעם, ובקרו בבית הספרים אשר הגנזים מונחים שם בבבל.תרגום הבינני

באדיןאז דריוש המלך שם גזרת אומר וחפשו בבית הספרים אשר האוצרות מונחים שמה בבבלמצודת דוד

וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּא מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָֽהֿ {פ}

ונמצאה באחמתא, בבירה אשר במדי המדינה, מגילה אחת; וכה כתוב בתוכה — זיכרון:תרגום הבינני

והשתכחונמצא מגלה אחת בנאד של עור בארמון אשר במדינת מדי כי לא נמצא בבבל וחפשו ומצאו במדי וכןוכה היה כתוב בה זכרון שלהמצודת דוד

באחמתא הוא מל׳ וחמת מים (בראשית כ״א) והוא נאד של עור · מגלה ספרמצודת ציון

בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא בִֽירוּשְׁלֶם בַּיְתָא יִתְבְּנֵא אֲתַר דִּֽי דָבְחִין דִּבְחִין וְאֻשּׁוֹהִי מְסֽוֹבְלִין רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּֽין

בשנת אחת לכורש המלך, כורש המלך שם טעם: בית האלוהים בירושלים — הבית ייבנה, מקום שזובחים בו זבחים, ויסודותיו מוסבים; גובהו שישים אמה, רוחבו שישים אמה.תרגום הבינני

בשנתבשנה אחת לכורש נתן המלך גזרת אומר על בית אלהים אשר בירושלים אשר יבנה הבית שהוא מקום אשר זובחים שם זבחים ואושוהייסודי הבית יהיו מאבנים גדולות רבי הסבל והמשא רומיהגובה הבית יהיה ששים אמות ורחבו ששים אמותמצודת דוד

מסובלין ענין משא כבדה כמו והנושאים בסבל (נחמיה ד)מצודת ציון

נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִֽב {ס}

נדבכים של אבן גזית שלושה, ונדבך של עץ חדש; וההוצאה מבית המלך תינתן.תרגום הבינני

נדבכיןשלשה שורות יבנה של אבני שיש ושורה אחת של עץ וכן בסדר הזה עד כלות הגובה כי בנין כזה מחוזק ביותר וכן נאמר בבנין שלמה שלשה טורים גזית וטור כרותות ארזים (מ״א ז) ונפקתאהוצאת הבנין ינתן מן בית המלךמצודת דוד

נדבכין שורות ובדרז״ל קורין וכו׳ ובראש הנדבך (ברכות ט״ו)מצודת ציון

וְאַף מָאנֵי בֵית אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבֽוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל לְבָבֶל יַהֲתִיבוּן וִיהָךְ לְהֵיכְלָא דִי בִירֽוּשְׁלֶם לְאַתְרֵהּ וְתַחֵת בְּבֵית אֱלָהָֽא {ס}

ואף את כלי בית האלוהים, של הזהב והכסף, שנבוכדנצר הוציא מן ההיכל שבירושלים והוליך לבבל — ישיבו, וילכו להיכל שבירושלים למקומו; ותניח בבית האלוהים.תרגום הבינני

ואף מאניאף כלי בית אלהים של זהב וכסף אשר הוציא נ״נ מן ההיכל אשר בירושלים והביא לבבל יתיבוןישיבו אותם להוליך אל ההיכל אשר בירושלים למקומם וינח בבית אלהיםמצודת דוד

כְּעַן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַֽר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן אֲפַרְסְכָיֵא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה רַחִיקִין הֲווֹ מִן תַּמָּֽה

עתה, תתני פחת עבר הנהר, שתר בוזני וחבריהם הפקידים אשר בעבר הנהר — התרחקו משם.תרגום הבינני

כעןעתה תתני וכו׳ וחבריהם אשר בעבר הנהר היו רחוקים מן שמה ר״ל הרחיקו מלבטל המלאכהמצודת דוד

שְׁבֻקוּ לַעֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דֵךְ פַּחַת יְהוּדָיֵא וּלְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ יִבְנוֹן עַל אַתְרֵֽהּ

הניחו לעבודת בית האלוהים ההוא; פחת היהודים וזקני היהודים את בית האלוהים ההוא יבנו על מקומו.תרגום הבינני

שבקוהניחו את עבודת בית אלהים הזאת פחתמושל היהודים עם זקני היהודים יבנו בית אלהים זאת על מקומומצודת דוד

ולשבי הלמ״ד הוא במקום את ור״ל ועם סבימצודת ציון

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְמָא דִֽי תַֽעַבְדוּן עִם שָׂבֵי יְהוּדָיֵא אִלֵּךְ לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא דֵךְ וּמִנִּכְסֵי מַלְכָּא דִּי מִדַּת עֲבַר נַהֲרָה אׇסְפַּרְנָא נִפְקְתָא תֶּהֱוֵא מִֽתְיַהֲבָא לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא לְבַטָּלָֽא

וממני שם טעם למה שתעשו עם זקני היהודים ההם לבנות את בית האלוהים ההוא: ומנכסי המלך, ממס עבר הנהר, בזריזות תהיה ההוצאה ניתנת לאנשים ההם — שלא לבטל.תרגום הבינני

ומניוממני הושם גזרת אומר מה אשר תעשו עם זקני היהודים האלה למבנאלבנות בית אלהים זאת ר״ל שגם עוד תסייעו להם בדבר הבנין ומנכסיומרכוש המלך של המס מנדה הגבוי מאנשי עבר הנהר אספרנאחיש מהר יהיה נתון הוצאת הבנין להאנשים האלה אשר לא יבוטל המלאכה מחסרון הממוןמצודת דוד

וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירֽוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם דִּי לָא שָׁלֽוּ

ומה שדרוש — פרים ואילים וכבשים לעולות לאלוה השמים, חיטים, מלח, יין ושמן — כמאמר הכוהנים שבירושלים, יהיה ניתן להם יום ביום בלי שגגה,תרגום הבינני

ומה חשחןומה שצדיכים בני בקר ואילים וכבשים לעלות לאלהי השמים וחטים ומלח ויין ושמן כפי השיעור אשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהיה נתון להם בכל יום ויום אשר לא תשגו ולא תשכחו מלתת הכלמצודת דוד

חשחן כמו חוששין וכן לא חשחין אנחנא (דניאל ג׳:ט״ז) · שלו ענין משגה ושכחה כמו על השל (ש״ב ו׳)מצודת ציון

דִּֽי לֶהֱוֺן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנֽוֹהִי

שיהיו מקריבים ניחוחים לאלוה השמים ומתפללים לחיי המלך ובניו.תרגום הבינני

די להוןאשר יהיו מקריבים הקרבנות לנחת רוח לאלהי השמים ולהיות מתפללין על חיי המלך ובניומצודת דוד

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כׇל אֱנָשׁ דִּי יְהַשְׁנֵא פִּתְגָמָא דְנָה יִתְנְסַח אָע מִן בַּיְתֵהּ וּזְקִיף יִתְמְחֵא עֲלֹהִי וּבַיְתֵהּ נְוָלוּ יִתְעֲבֵד עַל דְּנָֽה

וממני שם טעם, שכל אדם אשר ישנה את הדבר הזה — ייעקר עץ מביתו, וזקוף יוכה עליו, וביתו לאשפה ייעשה על זאת.תרגום הבינני

ומניוממני הושם גזרת אומר אשר כל איש אשר ישנה הדבד הזה יתנסחעונשו יהיה אשר יעקר עץ מן ביתו ולתלותו בו יושם ויתלו עליו והוא מדרך איום ואזהרה יתיר׳ שיהיה נתלה על העץ אשר יעקור מביתו וביתהוביתו יושם למקום נוול ואשפה בעבור זאתמצודת דוד

יתנסח ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה׳ (משלי ט״ו:כ״ה) · וזקיף הוא העץ שתולין עליו ובדרז״ל דאית ליה זקיפתא וכו׳ זקיף ביניתא (ב״מ נ״ט) · יתמחא יושם ובדרז״ל המחוהו אצל חנוני (שם קי״א)מצודת ציון

וֵֽאלָהָא דִּי שַׁכִּן שְׁמֵהּ תַּמָּה יְמַגַּר כׇּל מֶלֶךְ וְעַם דִּי יִשְׁלַח יְדֵהּ לְהַשְׁנָיָה לְחַבָּלָה בֵּית אֱלָהָא דֵךְ דִּי בִירוּשְׁלֶם אֲנָה דָרְיָוֶשׁ שָׂמֶת טְעֵם אׇסְפַּרְנָא יִתְעֲבִֽד {פ}

והאלוהים אשר שיכן שמו שם — יהרוס כל מלך ועם אשר ישלח ידו לשנות, לחבל את בית האלוהים ההוא שבירושלים. אני דריוש שמתי טעם; בזריזות ייעשה.תרגום הבינני

ואלהאהאלהים אשר ישכין את שמו שמה הוא יפיל כל מלך ועם אשר ישלח ידו לשנות דברי להשחית בית אלהים זה אשר בירושלים אנאאני דריוש שמתי גזרת אומר חיש מהר יעשהמצודת דוד

ימגר ענין הפלה כמו וכסאו לארץ מגרת (תהלים פ״ט)מצודת ציון

אֱדַיִן תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַֽר נַהֲרָה שְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן לׇקֳבֵל דִּֽי שְׁלַח דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּנֵמָא אׇסְפַּרְנָא עֲבַֽדוּ

אז תתני פחת עבר הנהר, שתר בוזני וחבריהם — לעומת מה ששלח דריוש המלך, כזאת בזריזות עשו.תרגום הבינני

אדיןאז תתני וגו׳וחבריהם בעבור הדברים אשר שלח דריוש המלך כאשר אמרנו לזה חיש מהר עשו דברומצודת דוד

וְשָׂבֵי יְהוּדָיֵא בָּנַיִן וּמַצְלְחִין בִּנְבוּאַת חַגַּי (נביאה) [נְבִיָּא] וּזְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא וּבְנוֹ וְשַׁכְלִלוּ מִן טַעַם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל וּמִטְּעֵם כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָֽס

וזקני היהודים בונים ומצליחים בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא; ובנו והשלימו מטעם אלוהי ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס.תרגום הבינני

ושביוזקני היהודים בנו והצליחו כאשר ניבא חגי וכו׳ ובנוהתחילו לבנות וגמרו הבנין מן גזרת אומר של אלהי ישראל אשר צוה ע״י הנביאים ומטעםמגזרת אומר של כורש הנותן רשות מתחלה לבנות הבית ומגזרת אומר של דריוש הפרסי שהיה מחזק דברי כורש וארתחששתאהוא דריוש הפרסי והוא שם כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים והדומיםמצודת דוד

וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּֽא {פ}

והושלם הבית הזה עד יום שלושה לחודש אדר, שהיא שנת שש למלכות דריוש המלך.תרגום הבינני

ושיציאגמר תשלום בנין הבית הזה נתאחר עד יום השלישי לחדש אדר אשר היא בשנת הששית למלכות דריושמצודת דוד

ושיציא ענין גמר והשלמה כי כאשר כלו (בראשית מ״ג:ב׳) ת״א כד שציאומצודת ציון

וַעֲבַדוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָֽה

ועשו בני ישראל — הכוהנים והלוויים ושאר בני הגולה — את חנוכת בית האלוהים הזה בשמחה.תרגום הבינני

ועבדוובני ישראל והכהנים והלוים ושאר בני הגולה הם הנתינים ובני עבדי שלמה כולם עשו חנוכת בית אלהים זה בשמחהמצודת דוד

חנכת התחלת דבר מה לעמוד בה משם והלאה נקרא חנוך בלשון המקראמצודת ציון

וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין (לחטיא) [לְחַטָּאָה] עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל תְּרֵֽי עֲשַׂר לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵֽל

והקריבו לחנוכת בית האלוהים הזה פרים מאה, אילים מאתיים, כבשים ארבע מאות; ושעירי עיזים לחטאת על כל ישראל — שנים עשר, למספר שבטי ישראל.תרגום הבינני

תוריןפרים דכריןאילים אמריןכבשים וצפיריושעירי עזים לחטאת בעבור כל ישראל עם שלא חזרו בבית שני כ״א יהודה ובנימין למניןלפי מספר שבטי ישראל וארז״ל שהיתה הוראת שעה כי אין חטאת באה בנדבהמצודת דוד

וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהוֹן וְלֵוָיֵא בְּמַחְלְקָתְהוֹן עַל עֲבִידַת אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם כִּכְתָב סְפַר מֹשֶֽׁה {פ}

והקימו את הכוהנים במחלקותיהם ואת הלוויים במחלקותיהם על עבודת האלוהים אשר בירושלים, ככתוב בספר משה.תרגום הבינני

והקימושהעמידו את הכהנים והלוים כפי מחלקותם למשמרות על עבודת אלהים אשר בירושלים כפי אשר כתב בספר תורת משה הכהנים לעבודת המזבח והלוים לדבר בשירמצודת דוד

בפלוגתהון ענין חלוקהמצודת ציון