שו"ת במראה הבזק חלק שישי — סימן ק״א

ניו יורק, ארה"ב, כסלו תשס"ה

קא. גבולות אחריותו של חבר הנהלה בעמותה

שאלה:

כחבר הנהלה בעמותה שמטרתה היא חסד וצדקה בתחום הרפואי, אני מוטרד מאוד מהאחריות שלי מבחינה הלכתית, כיוון שרוב חברי ההנהלה וצוות העובדים אינם מגדירים עצמם כשומרי מצוות. האם אני אחראי על שמירת השבת, כשרות, הלכות ריבית וכדו'?

חברי ההנהלה אינם הבעלים, כי מדובר בכספי ציבור. מאידך גיסא הם האחראים לניהול התקין של הכספים. מצד אחד אני רוצה מאוד לתרום למען המטרה הנעלה שלשמה הוקמה העמותה, ומאידך גיסא אני חושש מהאחריות לפעילות, שלא תמיד מקפידים בה על כללי ההלכה, בעיקר במצוות שבין אדם למקום.

תשובה:

א. אם חבר הנהלה נדרש להיות שותף פעיל בביצוע איסור, כגון שמייעץ ומטפל בעבודות המתבצעות בשבת (אף שהוא עצמו אינו עובד בשבת כלל), ברור שיש להתרחק מלהיות חבר בהנהלה.

ב. במקום שאיסורים מתבצעים על ידי העובדים כחלק מפעילות העמותה, אלא שהעובדים עושים האיסור מדעת עצמם – כגון שחלק מאנשי העמותה עובדים גם בשבת, אך חבר ההנהלה אינו שותף בעבודות שנעשות בשבת, אף-על פי שללא קיום העמותה אותם עובדים לא היו עובדים בשבת – גם במקרה כעין זה ניתן להקל להיות חבר בהנהלה, ובפרט אם מדובר בעמותה שישנה חשיבות רבה לקיומה, וחברי ההנהלה הנם חיוניים עבורה.

ג. אם עוברים רק על איסורים שכלל אינם קשורים לפעילות העמותה, כגון שמוגש אוכל שאינו כשר בארוחות במשרדי העמותה – ההיתר להיות חבר הנהלה הנו פשוט עוד יותר.

כל האמור הוא לגבי עצם הדין, אם יוכל לשמש כחבר הנהלה של עמותה מעין זו. אך ודאי שאם ביכולתו להשפיע שיימנעו האיסורים, או חלקם, ראוי שיעשה כן.